יום הולדת רק פעם בשנה?

השבוע חגגנו לבת א' יומהולדת...שוב...
מזמן כבר הפסקתי לספור כמה פעמים נחגג השנה האירוע החד פעמי הזה...
היות ושני פרמטרים חשובים צריכים להלקח בחשבון:
1) היא נולדה בחופש הגדול
2) החופש הגדול נמשך עד שבוע שעבר השנה...

וכך יצא שחגגנו עם המשפחה באוגוסט, ועם הצד השני שבוע אחרי, ועם חברים בטיול אוהלים ועוד כל מיני פה ושם...
ורק סוגיית יום ההולדת לכיתה נשארה פתוחה...
בכל שנה הזמנו את בנות הכיתה בשבוע הראשון ללימודים...וכך עד לראש השנה הצלחתי להתאושש...

בשנה הראשונה היא סיימה כיתה א' ואני בחוסר שפיות זמני תפרתי חצאיות מעטפת לכל בנות הכיתה והן קישטו אותן...

בשנה שאחרי עשינו מסיבת קייץ ויצרנו תיקים וכפכפים...

בשנה שעברה הנסיכה כנראה ברגע של חוסר שפיות משלה וויתרה....

וכך יצא שהשנה למרות כל ניסיונותיי והסבריי המוצדקים לא היה מקום לספק-יום הולדת 10 יהיה כאן!
מיותר לציין שהעובדה שרצף החגים והחופש לא השאירו יום פנוי אחד ולכן כל העניין נדחה בחודשיים לא בלבלה את הגברת .וכך באיחור לא ממש אלגנטי יצאה לה לדרך מסיבת יום ההולדת המי יודע כמה...

כמו לכל דבר אליו אני ניגשת הכרזתי שהשנה לא משתגעים...
נחליט על הפעלה קטנה... נכין עוגה ...וזהו!
בני הבית בתגובה פינו את המקלט והכינו ציוד, מזון  ושישיות מים...
הפעם הם הבינו, הם לא מתעסקים עם משוגעת אחת אלא שתיים.
הנסיכה,יש לציין, מתעלה עלי בכמה רמות, וכשאנחנו יחד אין מבוגר אחראי שיעצור את הטירוף...

וכך אחרי שהיה לגברת ברור שנכין הפעלה יצירתית לבנות,נזכרתי בפרט קטן ושולי שהצליח לחמוק ממני במשך השנים-
שם המשפחה שלנו...
נכון-תיק!
וכך כשהכל ברור יצאנו לדרך...בלי להשתגע...

הכנו הזמנות...

יותר ארנקון?

והפעלה...

לפני...

אחרי...

ולסיום הכנתי גם עוגה...

תיק מישהו?

כמו שניתן להוכיח מהתמונות... הכל ברגוע, בלי אובססיביות בכלל...

בסופו של דבר הנסיכה לבית תיק (הייתי חייבת...) היתה מאושרת,

הבנות נהנו ויצרו תיקים מתוקים להפליא...

ואני? שלחתי הודעה לחברתי המדהימה עינת מקישקושיאדא שהיתה שם כדי לעזור לי ...

(והיא גם האחראית לחלק מהתמונות למעלה וגם לעיצוב הבלוג כולו!-תודה!)
והתעלפתי על הספה מחייכת ומודה למזלי הטוב על שהיה נהדר ומוצלח,
ובעיקר על שהיה לי שכל לסכם מראש עם הגברת שעד הבת מצווה-חופש!

מקווה שגם אתם מנצלים כל סיבה למסיבה...גם אם מדובר ביום הולדת עשר וחצי...
ועד הפעם הבאה
כמעט ושכחתי-שלום