מי אוהב את השבת?

מי אוהב את השבת?
אמא ואבא
וגם כל שאר דיירי הבית...
היום הגדול הגיע! ובת ב' הוכרזה כ"אמא של שבת".
בשנים עברו זה היה ממש אירוע נדיר לו ציפינו כולנו כמעט שנה שלמה, למה אתם שואלים? כידוע לכולכם כל עניין טכני שכזה בגני הילדים או בבתי הספר נקבע על-ידי רשימה קדמונית שאינה ניתנת לשינוי והיא קרואה בפי כל רשימה אלפבתית.
בדיקה קצרה תגלה לכם שילדי משפחת תיק בכל גן שלא היו או יהיו תמיד הפכו לאמא או אבא של שבת אי שם באזור יוני בואכה החופש הגדול...התשובה למתקשים בגוף השאלה: תיק ב-ת (חבל שלא בט' אה?)
והנה בניגוד לכל ילדיי, בת ב' היא אמא של שבת ואנחנו עדיין בינואר ולא זו בלבד אלא ש.....תופים בבקשה-זו לה הפעם השניה השנה!
איך כל זה יכול להיות אתם שואלים? פשוט מאוד- בגן המופלא בו היא מבלה ישנם 26 ילדים ומתוכם רק 8 בנות!
היות ורעיון המשפחה החדשה עדיין לא הגיע לגני הטרום-חובה הדתיים (באופן מפתיע) והסדר צריך להשמר, כלומר אבא עושה קידוש ואמא לובשת סינר ומאכילה את הילדים במרשמלו, יוצא שהבנות חוזרות על התפקיד כמעט בכל חודשיים והן נשואות כל פעם לילד אחר-לא עליינו!
ולמרות כל זאת אל נא תחשבו שריבויי התפקידים מפחית ולו במאומה מההתרגשות שאוחזת בבת ב' לקראת המאורע...
אז כמובן שאירוע משמעותי כל-כך לא יעבור בביתינו בלי לקבל יחס ראוי-כלומר לצאת לגמרי מהדעת ולבלות שלוש שעות בסטודיו.
אבל היה שווה -יצרנו ביחד סינר ומטפחת מתוקים להפליא וכמו שאפשר לתאר הילדה היתה מאושרת, היא צעדה בגאון לגן לבושה בכל הגרדרובה ובסיום הטקס השארנו את הסט כמתנה לגן...

ואם כבר בשבת עסקינן-ביום שיש הספקתי להכין עם הילדים את העוגיות האהובות עליהם-שוקולד-צ'יפס עדשים.

הרעיון פשוט (ואינו שלי)

נא לשבת-המתכון לקוח מהשקית של השוקולדצ'יפס של "אופנהיימר" (שקית צהובה) ואחרי מיליון נסיונות של מתכונים שונים ומשונים אני מודיעה שזהו מתכון מנצח. לא מסובך וטעים להפליא.

 ובאופן כללי נסו את המתכונים שעל גבי האריזות -לא תאמינו אבל ברוב המקרים הם מעולים!

השינוי היחיד הוא שיש להפחית את כמות השוקולדצ'יפס בגלל תוספת העדשים.

הגבשושיות

מוסיפים את העדשים (תירגול במוטוריקה עדינה וחצי שעה של תעסוקה)

לא להבהל העדשים בסוף "ייתישבו" במקום

חם!



תמונה נדירה - הצנצנות מלאות

שבת -שלום...

ונסיים כמובן בפינתינו דו"ח מצב -ספירת מלאי

בן-כמה נחת, השבוע השתתף בתחרות אטלטיקה קלה מחוזית במקצוע הידוע כ"ריצת 60" וזכה במדליית כסף! תשואות רמות בבקשה

וכמובן כמו שניתן לצפות מהייקה הקטן שלי הוא לקח את העניין מאוד ברצינות והקפיד על תזונה בריאה במשך כל השבוע שקדם לתחרות, אל תשאלו אותי מה זה אומר רק אציין שהילד בן 9 ולראשונה הסכים לאכול חביתה. ומבחינתי זהו הניצחון האמיתי.

בת א'-מבלה שעות איתי בסטודיו בסבלנות אין קץ (שלי למי שתהה) ולומדת לרקום וכמובן גם לפרום...

בת ב'-מתאוששת מתפקיד חייה (עיין תחילת הפוסט)

בלה הכלבה-בימים אלו שוקדת על הדוקטורט -נושא המחקר: שערותינו לאן?

תת נושא-היכן עוד לא השארתי שערות  ברחבי הבית וכמה זמן יקח להם לצאת מהדעת ולהחזיר אותי למקום ממנו באתי.

ועד הפעם הבאה

כמעט ושכחתי -שלום