את ימי שישי בצהריים מילדותי ועד בגרותי העברתי בדירתם של סבי וסבתי ע"ה.
מיד בסיום הלימודים היינו עולים בשיירה כל הנכדים לדירה שלהם, זורקים בטקסיות את הילקוטים על השטיח בכניסה, ומיד היה בוקע מהמטבח קולה של סבתא פרחיה המודיע "קדימה סבב ראשון"
במטבח היה מוצב שולחן פורמייקה מרובע שצלע אחת שלו הוצמדה אל הקיר ומשום כך ניצבו על ידו שלושה כסאות -שלושה מקומות.
ארוחת הצהריים עבדה בשיטת הכסא החם והתור היה נקבע שרירותית כשסבתא פרחיה מנצחת מגבוה לבל יהיו עקיפות ודחיפות בתור. אנחנו הנכדים אהבנו לאכול על פי שכבות הגיל שלנו ולפעמים הוקדמנו או וויתרנו על תורנו אם רצינו לאכול עם מישהו מסויים, אך נראה לי כי מעולם לא התחלתי את הארוחה וסיימתי אותה באותו ההרכב על יד השולחן.
סבא עקיבא היה יושב על כורסתו בסלון וכל אחד מאיתנו היה ניגש אליו בזמן אחר והוא היה מתעניין בנעשה איתנו בביה"ס או סתם שואל לשלומנו.
התפריט היה קבוע ומעולם לא שונה - קיץ חורף סתיו או אביב.
מרק ירקות או מרק עוף
את מרק העוף היה אפשר לקבל - זך (כמו שסבתא היתה אומרת)
או עם תוספת לוקשן (אטריות) או אורז לבן
אח"כ היינו אוכלים שניצלך וציפסים שזה בשפתה המיוחדת של סבתא שלי שניצלים וציפס.
עם השנים בגרנו וכל אחד פנה לעיסוקיו הרבים אבל יום שישי בצהרים הוקדש לארוחה אצל סבתא וסבא.
לפעמים הובאו פה ושם חברים חדשים ובני זוג למבחן משפחתי אך לא זכור לי אף לא אחד מהם ששרד...
סבא נפטר ואנחנו הפצרנו בסבתא שלא להפסיק את המסורת והיא בחוסר חשק אופייני המשיכה לארח אותנו בכל שישי בצהריים.
שי ואני התחתנו ואף זכינו להביא את בכורנו דביר-עקיבא לארוחות יום שישי אצל סבתא פרחיה.
וכשהייתה בת שבעים החליטה שזהו היא אינה ממשיכה, וכשזו סבתי הפולניה אמרה את מילתה האחרונה, ידענו שאין שום טעם בעולם להתווכח.
ולמה דוקא עכשיו אני מספרת סיפורים משפחתיים?
סבי עקיבא ע"ה נפטר בחנוכה ובשבוע שעבר היה יום השנה ה12 לפטירתו.
והחורף שסוף סוף הגיע הזכיר לי את טעם מרק העוף של סבתא פרחיה ואת העובדה שמאז הפסיקה לעשותו מעולם לא ניתקלתי באורז לבן בתוך מרק עוף פולני....
וכל זה אני מספרת לכם כי גם אני כמו כולכם ללא טיפת יצירתיות רציתי להכין מרק עוף חם ומנחם לשבת.
אני בטוחה שלא היה בית כלשהו השבת שלא הוגש בו מרק עוף חם ומהביל לשולחן. הרי אמרו סופה וגשם לא?
ואיך אני יודעת בכזה בטחון על כמויות מרק העוף העצומות שהוכנו לשבת?
רק מי שניסתה בטימטום רב כמוני לקנות ביום ששי בצהריים גרון הודו אחד בודד ומסכן כדי להכין מרק ונתקלה בחיוכים מבודרים מהקצבים (אם יורשה לי, בארבעה סופרים וקצביה אחת) ותשובות נוסח "עכשיו באים? המרקים של כולם כבר על האש מהבוקר חמודל'ה"
מבין שלדני רופ יש קשר ישיר עם התפריט לשולחן השבת.
וכרגיל - ספירת מלאי - דו"ח מצב שבועי
בן - עדיין מחובר לWII רזה כבר שני קילו עקב סירובי לאפשר לו לאכול ביד אחת ולשחק בשניה.
מעניין מי ישבר קודם...
חורף חמים ונעים לכולם
ועד הפעם הבאה כמעט ושכחתי - שלום.
מיד בסיום הלימודים היינו עולים בשיירה כל הנכדים לדירה שלהם, זורקים בטקסיות את הילקוטים על השטיח בכניסה, ומיד היה בוקע מהמטבח קולה של סבתא פרחיה המודיע "קדימה סבב ראשון"
במטבח היה מוצב שולחן פורמייקה מרובע שצלע אחת שלו הוצמדה אל הקיר ומשום כך ניצבו על ידו שלושה כסאות -שלושה מקומות.
ארוחת הצהריים עבדה בשיטת הכסא החם והתור היה נקבע שרירותית כשסבתא פרחיה מנצחת מגבוה לבל יהיו עקיפות ודחיפות בתור. אנחנו הנכדים אהבנו לאכול על פי שכבות הגיל שלנו ולפעמים הוקדמנו או וויתרנו על תורנו אם רצינו לאכול עם מישהו מסויים, אך נראה לי כי מעולם לא התחלתי את הארוחה וסיימתי אותה באותו ההרכב על יד השולחן.
סבא עקיבא היה יושב על כורסתו בסלון וכל אחד מאיתנו היה ניגש אליו בזמן אחר והוא היה מתעניין בנעשה איתנו בביה"ס או סתם שואל לשלומנו.
מרק ירקות או מרק עוף
את מרק העוף היה אפשר לקבל - זך (כמו שסבתא היתה אומרת)
או עם תוספת לוקשן (אטריות) או אורז לבן
אח"כ היינו אוכלים שניצלך וציפסים שזה בשפתה המיוחדת של סבתא שלי שניצלים וציפס.
עם השנים בגרנו וכל אחד פנה לעיסוקיו הרבים אבל יום שישי בצהרים הוקדש לארוחה אצל סבתא וסבא.
לפעמים הובאו פה ושם חברים חדשים ובני זוג למבחן משפחתי אך לא זכור לי אף לא אחד מהם ששרד...
סבא נפטר ואנחנו הפצרנו בסבתא שלא להפסיק את המסורת והיא בחוסר חשק אופייני המשיכה לארח אותנו בכל שישי בצהריים.
שי ואני התחתנו ואף זכינו להביא את בכורנו דביר-עקיבא לארוחות יום שישי אצל סבתא פרחיה.
וכשהייתה בת שבעים החליטה שזהו היא אינה ממשיכה, וכשזו סבתי הפולניה אמרה את מילתה האחרונה, ידענו שאין שום טעם בעולם להתווכח.
ולמה דוקא עכשיו אני מספרת סיפורים משפחתיים?
סבי עקיבא ע"ה נפטר בחנוכה ובשבוע שעבר היה יום השנה ה12 לפטירתו.
והחורף שסוף סוף הגיע הזכיר לי את טעם מרק העוף של סבתא פרחיה ואת העובדה שמאז הפסיקה לעשותו מעולם לא ניתקלתי באורז לבן בתוך מרק עוף פולני....
וכל זה אני מספרת לכם כי גם אני כמו כולכם ללא טיפת יצירתיות רציתי להכין מרק עוף חם ומנחם לשבת.
אני בטוחה שלא היה בית כלשהו השבת שלא הוגש בו מרק עוף חם ומהביל לשולחן. הרי אמרו סופה וגשם לא?
ואיך אני יודעת בכזה בטחון על כמויות מרק העוף העצומות שהוכנו לשבת?
רק מי שניסתה בטימטום רב כמוני לקנות ביום ששי בצהריים גרון הודו אחד בודד ומסכן כדי להכין מרק ונתקלה בחיוכים מבודרים מהקצבים (אם יורשה לי, בארבעה סופרים וקצביה אחת) ותשובות נוסח "עכשיו באים? המרקים של כולם כבר על האש מהבוקר חמודל'ה"
מבין שלדני רופ יש קשר ישיר עם התפריט לשולחן השבת.
וכרגיל - ספירת מלאי - דו"ח מצב שבועי
בן - עדיין מחובר לWII רזה כבר שני קילו עקב סירובי לאפשר לו לאכול ביד אחת ולשחק בשניה.
מעניין מי ישבר קודם...בת א' + בת ב' - קיבלו מתנה נעלי בית ענקיות בצורת מיקי מאוס ופו הדוב.
וזה באמת חמוד מאוד מאוד - אם הם יושבות!
הראו לי את האדיוט שהמציא את זה וחשב שאפשר להתהלך בהן בבטחה.
דרוש בדחיפות פלסטיקאי איכותי לטיפול בנזקי הנפילות החוזרות ונשנות, המתמחה באפים.
בלה הכלבה - כמו שציינתי בעבר, הכלבה הכי פחדנית ביקום! תארו לעצמכם ליל ברקים ורעמים במחיצתה. יהיה לי חורף ארוך במיוחד.
ואורח חד פעמי בפינתינו: שי בן זוגי, שהשבוע חגגנו 11 שנים לנישואינו ורציתי לשלוח לו נשיקות ולומר, כל הכבוד על הנחישות - אתה השורד האמיתי!חורף חמים ונעים לכולם
ועד הפעם הבאה כמעט ושכחתי - שלום.
Mazal tov on your 11th wedding anniversary. I will be celebrating our 26th one in few days, and all I can say it gets better with time (and the fact that the kids get older and give you a break from time to time).
השבמחקמתגעגעת למרק של סבתא =)
השבמחקממש כתוב יפה, אם תרצי מרק עוף תגידי לי , בשמחה אכין לכם
השבמחקאני מכירה פלסטיקאי מצוין- יש לנו כבר מנוי, אולי יש מבצע של חבר מביא חבר :)
השבמחקובעניין בלה- אני חייבת להבין למה היא לא אוהבת אותי!
מתגעגעת לריח בחדר המדרגות של יום שישי .
השבמחקאיך בפ"ת?
ויקי ב"ב
בפתח תקוה מעולה
השבמחקאבל אין כמו בני ברק
וגם אני מתגעגעת לריח לטעם ולאוירה
אצלנו הוגש מרק ירקות...או בכל אופן סוג של..(מסתבר שרצוי להוסיף מים מדי פעם ולא לשים יותר מדי גריסים..).
השבמחקממש נהיית אשת גאדג'טים והיי טק...סחתיין עלייך :)