מה זה אמור להיות.
האם זה קיץ, חורף, סתיו, אביב?
אי אפשר יותר להתמודד עם חוסר ההחלטיות הזו. יש לפנות לגורם אחראי שיחליט בצורה גורפת באיזו עונה אנו אוחזים,
כך כל בעיותיי יפתרו או לפחות יהיה לי את מי להאשים.
איך אפשר לצפות מאדם פשוט להתמודד בכל בוקר עם פעולה שבעבר הרחוק נחשבה פשוטה ביותר כמו הלבשת ילדיו ליום לימודים בביה"ס.
לכאורה הבעיה פשוטה. יש תלבושת אחידה, כך שעניין החולצה פתור. בצרוף חצאית ג'ינס ניתן להניח שהילדה מוכנה לצאת. כאן מתחילה הבעיה, האם זהו קיץ ואז היא תסתפק בחולצה וסנדלים או שזהו חורף ועל כן נציידה במגפיים, סוודר ומעיל?
ה"חכמים" שביניכם מצקצקים כבר בלשונם וממלמלים שאני מקטרת כאן שעה על קצת עירבוב בין העונות ושהרי לימים שכאלה הומצאה שיטת הבצל. אז כן, גם אני מכירה שיטה זו בה לובשים סוודר ומתחתיו חולצה קצרה להמשך היום כשיתחמם...
מצחיקים שכמותכם - שיטה כזו עבדה בימים כתיקונם בטרם העולם השתגע.
אז בימים הטובים, בין הקיץ לחורף, אכן היו כמה שבועות בהן עבדה שיטת הבצל נהדר.
לא עוד.
הרי לפניכם בעיה מתמטית ופתרון ראוי לה אין.
ילדה א' יוצאת מביתה לכיוון בית הספר מרחק עשר דקות הליכה בשעה 7:30 בבוקר.
בהגיעה לכיתה היא יושבת במקומה - קבוצה 3 ליד הדלת.
במהלך השיעור השני מחליפה המורה את סדר הישיבה,
עכשיו היא שייכת לקבוצה 1 מתחת למזגן.
המזגן כבוי.
לאחר הפסקת האוכל היא חוזרת למקומה.
המורה מדליקה את המזגן.
בשיעור הרביעי יש שיעור ספורט.
לאחר שיעור ספורט שיעור מוזיקה.
בחדר מוזיקה החדש עוד לא הותקן מזגן.
השיעור האחרון הוא מדעים.
מדעים לומדים בכיתה.
המורה השאירה את המזגן דולק עוד מהבוקר.
שאלה: מה לעזעזל הבת הנ"ל אמורה ללבוש?
מסובך לכם? הנה הפתרון:
אציין שגם בעיני הוא מטומטם עד כדי טירוף, אבל אותי היא שיכנעה.
בת זו לובשת חולצה, חצאית וטייץ וכן נעלי ספורט וגרביים (כל אלו כהכנה לשיעור התעמלות)
היא יוצאת מהבית בסווטשירט (עם רוכסן כמובן) אותו היא תלבש ותוריד תוריד ותלבש תקשור סביב מותניה ולבסוף כמובן תשאיר כהפקר באחת הכיתות ומקום קבורתו לעולם לא ימצא.
בתיקה היא לוקחת סנדלים אותם היא תלבש אחרי שתוריד את הגרביים, הנעליים והטייץ.
בחלק מהיום היא תעבור על אחד האיסורים החמורים ביותר ותלבש את הגרביים, הפעם עם סנדלים.
ובסופו של דבר בצהריים עת יגיע הרגע ללכת בחום השרבי הביתה ולהתייצב לפניי, היא בחוכמה, תשאר רק בסנדלים פן אחטוף התקף לב מהשילוב שאין לו שום כפרה ומחילה בעולם - סנדלים וגרביים (מפוספסות)
ובתוך כל המהומה השבוע פתחתי את הסטודיו.
המכירה היתה מדהימה ושמחתי מאוד מאוד לפגוש את כולכן.
הפירגונים והמחמאות הפכו את חזרתי לעבודה אחרי שנתיים לקלה ונעימה
ואני רוצה להודות לכן מעומק ליבי...
לאלו מכן שלא הספיקו ולכל אלו ששולחות הודעות,בקשות ושאלות
אז כן-המכירה נמשכת!
ניתן להגיע אלי לסטודיו בתיאום טלפוני.ואני כמובן אשמח לראותכן
מיכל-0525107575
ועד הפעם הבאה-כמעט ושכחתי -שלום.
האם זה קיץ, חורף, סתיו, אביב?
אי אפשר יותר להתמודד עם חוסר ההחלטיות הזו. יש לפנות לגורם אחראי שיחליט בצורה גורפת באיזו עונה אנו אוחזים,
כך כל בעיותיי יפתרו או לפחות יהיה לי את מי להאשים.
איך אפשר לצפות מאדם פשוט להתמודד בכל בוקר עם פעולה שבעבר הרחוק נחשבה פשוטה ביותר כמו הלבשת ילדיו ליום לימודים בביה"ס.
לכאורה הבעיה פשוטה. יש תלבושת אחידה, כך שעניין החולצה פתור. בצרוף חצאית ג'ינס ניתן להניח שהילדה מוכנה לצאת. כאן מתחילה הבעיה, האם זהו קיץ ואז היא תסתפק בחולצה וסנדלים או שזהו חורף ועל כן נציידה במגפיים, סוודר ומעיל?
ה"חכמים" שביניכם מצקצקים כבר בלשונם וממלמלים שאני מקטרת כאן שעה על קצת עירבוב בין העונות ושהרי לימים שכאלה הומצאה שיטת הבצל. אז כן, גם אני מכירה שיטה זו בה לובשים סוודר ומתחתיו חולצה קצרה להמשך היום כשיתחמם...
מצחיקים שכמותכם - שיטה כזו עבדה בימים כתיקונם בטרם העולם השתגע.
אז בימים הטובים, בין הקיץ לחורף, אכן היו כמה שבועות בהן עבדה שיטת הבצל נהדר.
לא עוד.
הרי לפניכם בעיה מתמטית ופתרון ראוי לה אין.
ילדה א' יוצאת מביתה לכיוון בית הספר מרחק עשר דקות הליכה בשעה 7:30 בבוקר.
בהגיעה לכיתה היא יושבת במקומה - קבוצה 3 ליד הדלת.
במהלך השיעור השני מחליפה המורה את סדר הישיבה,
עכשיו היא שייכת לקבוצה 1 מתחת למזגן.
המזגן כבוי.
לאחר הפסקת האוכל היא חוזרת למקומה.
המורה מדליקה את המזגן.
בשיעור הרביעי יש שיעור ספורט.
לאחר שיעור ספורט שיעור מוזיקה.
בחדר מוזיקה החדש עוד לא הותקן מזגן.
השיעור האחרון הוא מדעים.
מדעים לומדים בכיתה.
המורה השאירה את המזגן דולק עוד מהבוקר.
שאלה: מה לעזעזל הבת הנ"ל אמורה ללבוש?
מסובך לכם? הנה הפתרון:
אציין שגם בעיני הוא מטומטם עד כדי טירוף, אבל אותי היא שיכנעה.
בת זו לובשת חולצה, חצאית וטייץ וכן נעלי ספורט וגרביים (כל אלו כהכנה לשיעור התעמלות)
היא יוצאת מהבית בסווטשירט (עם רוכסן כמובן) אותו היא תלבש ותוריד תוריד ותלבש תקשור סביב מותניה ולבסוף כמובן תשאיר כהפקר באחת הכיתות ומקום קבורתו לעולם לא ימצא.
בתיקה היא לוקחת סנדלים אותם היא תלבש אחרי שתוריד את הגרביים, הנעליים והטייץ.
בחלק מהיום היא תעבור על אחד האיסורים החמורים ביותר ותלבש את הגרביים, הפעם עם סנדלים.
ובסופו של דבר בצהריים עת יגיע הרגע ללכת בחום השרבי הביתה ולהתייצב לפניי, היא בחוכמה, תשאר רק בסנדלים פן אחטוף התקף לב מהשילוב שאין לו שום כפרה ומחילה בעולם - סנדלים וגרביים (מפוספסות)
אין צורך לציין שהיא אינה יודעת כלל מה לומדים בביה"ס, באיזה שיעור היא נמצאת או מה עליה לעשות שם.
היא פשוט נורא עסוקה בלהחליף בגדים.
כשביום אחד בהבדל של שעתיים יש סתיו ושרב אובך וחורף מה עוד אפשר לצפות ממנה?
אחרי הכל בת של מעצבת אופנה היא.
כרגיל אסיים בפינתי הקבועה ספירת מלאי -דו"ח מצב
בן - איתו אין בעיה. אצלו תמיד קיץ והוא תמיד ובכל מצב לובש קצר.
מצד שני יש להניח שזהו ההסבר לעובדה שאת רוב השבוע האחרון הוא בילה במיטה עם 40 מעלות חום.
בת א' - מה עוד אפשר לומר?
בת ב' - כיאה למעמדה המשפחתי ולעמדת הניהול אותה היא מאיישת, עושה מה שהיא רוצה, כלומר הולכת לגן בבגד ים ומגפיים.
ובלה הכלבה-אין דרך לומר את זה בצורה אחרת, אבל היא כבר שבוע רק מתעטשת.
נא למחוק את החיוכים הטיפשיים שלכם - תודה.
ובתוך כל המהומה השבוע פתחתי את הסטודיו.
המכירה היתה מדהימה ושמחתי מאוד מאוד לפגוש את כולכן.
הפירגונים והמחמאות הפכו את חזרתי לעבודה אחרי שנתיים לקלה ונעימה
ואני רוצה להודות לכן מעומק ליבי...
לאלו מכן שלא הספיקו ולכל אלו ששולחות הודעות,בקשות ושאלות
אז כן-המכירה נמשכת!
ניתן להגיע אלי לסטודיו בתיאום טלפוני.ואני כמובן אשמח לראותכן
מיכל-0525107575
ועד הפעם הבאה-כמעט ושכחתי -שלום.