יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

מלחמה ושלום

טריטוריה היא עניין מסובך.
אינני רוצה לזלזל חלילה בבעיות גבולות המדינה, חלוקת ירושלים, מסירת שטחים בניה והקפאה,
אך הרשו לי לרגע לעסוק בגבולות טריטוריאליים חשובים ובוערים לא פחות (עבורי)
בדומה לבעיותינו הלאומיות, גם בביתי קרו מספר אירועים אשר יצרו בעיית גבולות ובעקבותיהם כמצופה מלחמה עקובה מדם!
כמובן שאני יכולה להאשים רק את עצמי-אני במו ידיי יצרתי את הבעיה. אימצנו את בלה הכלבה.
ברשותכם, אסביר את הבעיה שנוצרה וזאת תוך התעלמות מכל שאר הבעיות האחרות שקשורות בהוד רוממותה.
אז ככה-עד בואה של הגברת גבולות הבית היו ברורים לכולם-בפשטות-בקומה א' גרים כולנו ובקומה ב' ממוקם הסטודיו שלי, כלומר יש לי קומה משלי.
ואז נפל דבר והופיעה הכלבה-וכיאה לדיווה פתחה חזית.
בימיה הראשונים בביתינו היא כמובן סימנה את גבולותיה בשיטה המקובלת (קקי ופיפי) בכל חדר וחדר ועל כל פיסת פרקט חדשה. כל זה עבר לידי, אפילו שמץ של עצבים היא לא הצליחה להוציא ממני, מצידי הכל היה בסדר.
בשלב מסויים החליט שי שאינני מחנכת ראויה ולקח תחת חסותו את חינוכה. ואכן תוך יומיים הגברת למדה והפנימה שיורדים איתה למטה.
היא אכן מקשקשת בזנב ויורדת בשימחה, ומיד כשהיא חוזרת היא עולה לסטודיו שלי ומשתינה על כל הרצפה.
כאן פסה נחמדותי והורדתי את הכפפות (אחרי שניקיתי את הפיפי). יש גבול לכל דבר ולשטח שלי לא פולשים.
יש גברת אחת בכל בית ויש להבהיר לכלבה מי הגברת השולטת בקומה השניה.
מה לא ניסיתי-בניתי מחסומים, ביצורים ומגדלים. הצבתי שמירות ופטרולים מדי כמה שעות. צעקתי, קיללתי ואיימתי עליה שתחזור למקום ממנו באה, ובסופו של דבר אין מה לומר-זה עבד.
היא הצליחה להתיש אותי!
אודה ולא אבוש נוצחתי על ידי בלה הכלבה שלימדה אותי מאיפה משתין הכלב.
בצר לי החלטתי לנקוט בשיטה הידועה האומרת -אם אינך יכול לנצח אותם-הצטרף אליהם.
מוכה וחבולה הנחתי להוד מעלתה סלסלה בפינת הסטודיו והזמנתי אותה לחלוק איתי את הקומה, היא מצידה משהרגישה בעלות ואחריות הפסיקה לעשות צרכיה בכל הסטודיו ואת רוב היום היא מבלה בסלסלה תוך שינה עמוקה וחסרת דאגות.





מאז השלום שורר בינינו, אחרי הכל את רוב היום אנחנו מבלות ביחד... אני מתייעצת איתה, משתפת ושואלת לדעתה המלומדת בעיניני אופנה והיא, כשאינה ישנה, לועסת והורסת חוטים בדים ושאר חפצים חשובים.
בסוף השבוע הזה תהיה מכירה גדולה של הקולקציה החדשה
ולי לא נותר אלא להזמין אתכן לבקר  ולהתרשם מהקולקציה בסטודיו החדש של בלה ומיכל תיק.

6 תגובות:

  1. מצפים למכירה בקוצר רוח, עם או בלי בלה!!!

    השבמחק
  2. טוב נו ברור, כל הבית מרוהט (בצורה מהממת אם יורשה לי לציין) משוק הפשפשים, היא רק רצתה ליישן את הפרקט, שלא ירגיש מבוייש וכל כך מנוקר ליד שאר הרהיטים!
    מחכה לראות סוף סוף את הבגדים בסוף השבוע
    נשיקות XOXO, עינת.

    השבמחק
  3. מקסים....

    השבמחק
  4. בלה בלה,
    ליבי עליה...

    אני מדמיין אותה כותבת פוסט בבלוג שלה
    איך היא ניסתה להילחם איתך
    ועד שהיא לא נתנה לך פינה שקטה בסטודיו שלך
    לא נרגעת

    עדיין מחכה לקולקציה בהשראתה
    בהצלחה בחמישי! אסף

    השבמחק
  5. טוב שהמלחמה הסתיימה ונכנסנו לעידן השלום(גם עם מפוקפק).כמי שראתה חלק מהבגדים הקולקציה מהממת (ואני "ממש" לא משוחדת ),ושיהיה בהצלחה.סבתא לאה.

    השבמחק
  6. סחתיין על הבלוג!!!!!!!!!!!!!
    איזו השקעה, לפי דעתי את מפספת את ייעודך ולמעשה את יכולה להחליף את ביל גייטס או דומיו והלתחיל בקריירה משגשגשת של בניית אתרים.
    שיהיה בהצלחה רבה מחר, אבל תשאירי כמה בגדים בצד בשביל שיהיה לי מה לראות במוצ"ש.
    מחכה לראותכן(אותך ואת בלה כמובן - המעצבות הראשיות של הקולקציה)

    השבמחק